הצהרה של אמונה

כתבי הקודש. אנו מאמינים באמונה שלמה שכתבי הקודש הנמצאים עתה בידינו – התנ”ך והברית החדשה, נכתבו ברוח הקודש ובהשראתה האלוהית ונועדו להחכימנו, להדריך אותנו לישועה על-ידי האמונה במשיח ישוע, ולהנחות אותנו במעגלי צדק. לכן השגיח אלוהים על הכתובים באופן על-טבעי ודאג לכך שישתמרו כהווייתם לאורך הדורות.
(טימ”ב ג’ 17-16; פטר”ב א’ 21-20).

אחדות האלוהים. שלושה שהם אחד. אנו מאמינים שאלוהי האמת האחד מורכב לנצח משלוש ישויות, או הוויות, מובחנות אך מאוחדות: האב, הבן ורוח הקודש. אלוהותה של כל אחת מהן מלאה ושלמה, והיא בעלת מלוא הטבע והתכונות האלוהיות וראויה לחלוטין שנשתחווה לה ונשרתה.
(דבר’ ו’ 4; מתי כ”ח 19; יוח’ א’ 14; י’ 30; קור”ב י”ג 13).

אלוהים האב. אנו מאמינים שאלוהים האב הוא ההוויה העליונה מבין שלוש ישויות האלוהות, ושהוא שליטו העליון של היקום ומקיימו – נצחי, בלתי משתנה, כל-יכול, יודע-כל, המתאפיין בחכמה ובאהבה נעלות, צדק מוחלט וקדושה מושלמת. הוא ההוויה הנסתרת מהאדם בקדושתו: “כי לא יראני האדם וחי” (שמות ל”ג 20).14
( ברא’ א’ 1; ישע’ מ’ 28-21; מ”ג 13-10; מ”ו 11-9;)

בן האלוהים / דבר האלוהים. אנו מאמינים שישוע המשיח הוא ההוויה השנייה מבין שלוש ישויות האלוהות, והנו בנו יחידו הנצחי מקדם של אלוהים האב, שותף מלא לבריאה (“נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”, בראש’ א’ 26), הוא הנו הדיבר האלוהי והחסד האלוהי שירד לעולם ולבש בשר על מנת לגלות את האלוהים לפני בני האדם. אנו מאמינים באמונה שלמה שהמשיח ישוע הוא הבן היחיד והאהוב לאביו שבשמים, אותו הקים האלוהים כגואל ומושיע לישראל כפי ההבטחה שניתנה לאבותינו על ידי הנביאים; התהווה מרוח הקודש; נולד ממרים העלמה (ישעיהו ז’ 14) מזרע בית דוד; למעננו בני האדם ולמען ישועתנו ירד מן השמים, היה לאדם, התנסה בכל כמונו וחי חיים נטולי–חטא וללא דופי; בבואו פאר את אביו שבשמים; הודיע את שמו ואת רצונו לבני האדם; התהלך בארץ ועשה חסד עם כל בני ישראל; נשא כלימה גדולה בשל חטאיהם של בני האדם בכל הזמנים ועונה עד מוות לכפרת עוונותינו (ישעיהו נ”ג). כאשר לבש בשר והיה לאדם, לא השיל ישוע מעליו את ישותו האלוהית; אלוהותו שלמה ואנושיותו שלמה, אלוהים ואדם מאוחדים בו באופן בלתי ניתן להפרדה. על כן הגביהו האלוהים מעל כולם וביום השלישי אחרי מותו וקבורתו הקים אותו מן המתים, הושיבו בגלוי בקרב תלמידיו, ולאחר מכן הושיבו לימינו במרומים כמתווך בין אלוהים לאדם, כמליץ וכמפגיע בעדנו; משם יבוא שנית בכבוד להכין את ממלכתו, להשיב את כל הדברים לתיקונם, ולשפוט את החיים ואת המתים; והוא מלך על בית יעקב לעולם ולמלכותו אין קץ.
( ישע’ ט’ 5-6, נ”ב 13-15; מתי יא’27- 30; יוחנן א’ 14-18, ג’ 16, יב’ 44-47, 49-50;)

רוח הקודש. אנו מאמינים שרוח הקודש הוא ההוויה השלישית, השכינה, מבין שלוש ישויות האלוהות, שנשלחה אל העולם בחג השבועות שלאחר תקומת ישוע, כדי לשכון בבני-האדם, לפאר את המשיח בקרבם ולקיים את הכתוב על פי ירמיהו: “נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה” (ירמיהו ל”ב 32). רוח הקודש מעורר באדם הכרה בחטאיו נותן למאמין חיים רוחניים חדשים ויוצר בו בריאה חדשה. רוח הקודש הוא הפרקליט השוכן בלב המאמינים, מקדש ומדריך אותם אל האמת, מעניק להם את הרצון הכוח לשאת פרי בחייהם ולחיות חיים שאינם משועבדים לחטא.
אנו מאמינים שרוח הקודש אף מעניק למאמינים מתנות רוחניות שמטרתן – בניית הקהילה וחיזוקה בהתאם לנאמר בכתבי הקודש.
כשרוח הקודש נכנס לשכון בתוך המאמין הריהו חותם אותו, ובכך מבטיח את בטחון ישועתו של המאמין עד ליום הגאולה.
(יוחנן יד’ 26-27, ט”ז 15-7; קור”א ו’ `19; י”ב 3-7; קור”א י”ג 7-8; רומ’ ח’ 9, 14-16)

האדם. אנו מאמינים שהאדם נברא בצלם אלוהים במעשה בריאה ישיר של אלוהים, ככתוב בספר בראשית א’. האדם נברא על מנת לכבד את אלוהים ולפארו, לעבוד אותו, לשרתו ולחיות חיי התחברות עם אלוהים, חיים המבוססים על אהבה הדדית. משלא ציית לאלוהים חטא האדם, ובכך המיט על עצמו מוות גופני ורוחני שהרחיק אותו מאלוהיו. טבעו נשחת, הוא אבד לעצמו, “מת בפשעיו ובחטאיו”. אין ביכולתו להושיע את עצמו ולשוב ולכונן קשר תקין עם אלוהים בזכות עשיה או שמירת מצווה כזו או אחרת, אף לא בזכות השתדלויותיו ומאמציו כי אם בזכות הישועה בלבד. רק באמונה במשיח יצדק האדם לפני האלוהים, כי האהבה בלב טהור, שהיא מהות המשיח, היא תכלית התורה כולה וקיומה האמיתי;
(ברא’ א’ 26, ב’ 17-16, ג’ 24-17; ישע’ נ”ט 2-1; קור”א יד’ 1)